<h1>סידור רבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא</h1>
<h2>דף מט.</h2>
ויבוא לציון גואל בזכות השבים מפשעם, ואת [בריתי] אתן עליהם, ואחר כך ואתה קדוש, וכולא קדושא דסידרא. ואמרינ' האידנא לא קאים עלמא אלא על (קדישא) קידושא דסידרא. לפי שהראשונים הייתה תורתן קבע ומלאכתן עראי, ובכל יום אחר תפילה היו יושבין ודורשין ברבים, (והיו מסיימין) ואחר סיומן היו אומרי' ואתה קדוש, וכל סדר קדושה וקדיש ונפטרין, לפיכך קבעו האחרוני' לאמרה בכל יום. ולפי שהיו הראשונים מתרגמין, ומפרשין, ומשמיעי' לרבים את הדרשה, והיו מתרגמין, וגם אילו הפסוקין של קדושה ואחרי מנהגם נוהגים גם עתה. ונרא' לי שאילו ג' קדושות שאנו אומ' בתפילת יוצר ובעמידה וסדר קדושה, כנגד ג' (קדו') פעמי' קדושה, שאומ' למעלה תיקנום, ואומ' קדיש שלישי ונפטרין. וגם יש לומ' כנגד שלוש [כתות מלאכים] תיקנום, דאמר ר' חננאל אמר רב שלוש כיתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום, אחת אומרת קדוש, ואחת אומרת ק' ק' ק' וג' [חולין צ"א ע"ב], כנגד אילו קדושות תיקנום.
למנחה דשבת מתחילין תהילה כדפרישי'. וסדר קדושה כדאמרי' דעלמא דקאים, אקידושא (דסיכי) דסידרא קאי. ומקומו הוא אחר תפילת יוצר כמו כל השבוע, אלא שקבעוהו בשבת למנחה, לפי שהיו רגילין לדרוש ברבים בכל שבת ויום טוב לפני המנחה, היו אומ' אחר הדרשה סדר קדושה ובא לציון, משום דכת' וגם כי יתנו בגויים עתה אקבצם, [שבזכות התורה שהם שוננים עתה אקבצם] מן הגלות, יתנו כמו ושננתם ותתנינון תרגומ' ולהכי קבעו במנחה לומר סדר קדושה בשבתות ובימים טובים, לפי שהיו דורשין עד שעת המנחה וגומרין הדרשה בסדר קדושה.
